יום טיול בג'יש (גוש חלב) שבגליל העליון

החורף כבר פה, ולדעתי אין עונה טובה ממנו לטייל בארץ. למה? כי החורף הישראלי הוא קליל יחסית לארצות אחרות ומביא איתו לא יותר מכמה עשרות ימים של גשם וגם זה, כפי שאתם יודעים, זה כמה שעות של גשם ולא יותר. לצד זאת, הטבע צומח בפראות ומקבל שידרוג של פילט HD טבעי. אז אם אתם מחפשים זמן לצאת למרחבים, זה הרגע. קחו ז'קט, אולי גם מטריה, וצאו לשטח דווקא כשכולם נשארים בבית מתחת לפוך.

במסגרת בלוג "בחזרה לצפון" אני רוצה לדחוף אתכם לחזור ולטייל באזורים שננטשו בזמן המלחמה. בתור מי שמגדיר את עצמו איש של הגליל (ולא סתם בחרתי את השם "אורן בנדה הגלילי"), טבעי לי להתחיל דווקא כאן. הפעם אני לוקח אתכם ליום טיול בגליל העליון, סביב הכפר ג'יש - גוש חלב. בפסקאות הבאות תמצאו מה באמת שווה לראות באזור: מסלול רגלי קצר, נקודות עתיקות מעניינות, וגם אוכל טוב. אז בואו נצא לדרך.

העין הכחולה

העין הכחולה הוא אחד המקומות היפים שפגשתי לאחרונה. מדובר בבריכה קטנה ומשגעת ביופיה בפאתי הכפר הנוצרי-ערבי-מרוני ג'יש. או בשמו העתיק גוש חלב, אבל על ההיסטוריה שלו נדבר בהמשך. כדי להגיע למקום צריך לנווט בתוך הרחובות הצפופים של הכפר ולהגיע לפאתיו. דרך העפר נגישה לרכב פרטי אבל תצטרכו לבסוף להחנות את הרכב בנקודה בשטח וללכת ברגל הלוך ושוב לבריכה. הירידה לבריכה והעליה ממנה תלולה יחסית אך בהחלט אפשרית והדרך לא אורכת יותר מכמה מאות מטרים לכל כיוון. מהבריכה הנוף נפתח בצורה מרשימה. אפשר לראות מולכם את קיבוץ ברעם ממש על הגבול ואפילו להציץ אל גדר המערכת. רק חשוב לדעת: המים לא מיועדים לשחיה או שכשוך. יש באזור סוסים ועדרים ששותים מהם, וזה מספיק בשביל לא להיכנס פנימה.

העין הכחולה בפאתי הכפר ג'יש

בית הכנסת העתיק גוש חלב

אני לא יודע מה איתכם אבל אחד מתחביביי הוא לאתר ולבקר בבתי כנסת עתיקים הם אומנם לא מרשימים כמו כנסיות או מסגדים בהם ביקרתי בארץ ובעולם אבל יש איזו תחושה של קדושה ורוחניות באוויר שאין בסוג אתר אחר וזה תמיד מושך אותי לדמיין כיצד נראו כאן החיים כאן לפני אלפיים שנה. הגישה לאתר פשוטה יחסית, כל עוד לא מסתבכים ברחובות של ג'יש. אפשר להחנות קרוב מאוד לכניסה, רק לזכור שזו עדיין דרך עפר, לא סלולה, ורכב פרטי צריך לנסוע לאט ובזהירות. המתחם עצמו מגודר ולא ממש מתוחזק, אך ההריסות עצמן מעידות שהמבנה נשמר ואפילו כמה אלמנטים ייחודיים נשמרו כמו צורה של נשר מפואר על אחת מאבני הכניסה לבית הכנסת.

דמות הנשר חקוקה על סלע בבית הכנסת העתיק גוש חלב

מסלול הליכה מכרם בן זמרה לכפר ג'יש

לאלו שרוצים לצאת לטבע ולהרגיש את הגליל האמיתי, אני ממליץ על מסלול הליכה מהכפר ג'יש למושב החקלאי כרם בן זמרה. אורכו כ‑3 קילומטרים, וקושי המסלול קל עד בינוני. ההליכה דורשת מאמץ סביר בעיקר בעלייה ובירידה בין הכפר לישוב אבל הדרך ברורה. לאורכה נפתחים נופים מהממים של הרים וגאיות, מעיינות זורמים, ועדרי עיזים עם רועי צאן, התחושה היא כמו חו"ל, רק בארץ. בחורף זרמי המים במעיינות חזקים יותר, ולכן נעלי הרים נדרשות כאן. המסלול מסומן בצבע לבן‑ירוק‑לבן לאורך נחל גוש חלב, ולרכב 4x4 יש אפשרות לעשות כל המסלול ברצף. עבור מסלול זה יש להשאיר רכב בסוף מסלול. במידה ואתם עם רכב אחד אני ממליץ לכם להגיע לג'יש, להשאיר את הרכב בכנסיית מאר מארון וללכת במסלול הירוק עד לעין עלווה ולחזור באותה דרך.

אורך מסלול האורך: כ- 3 קילומטרים. לינק למסלול - לחצו כאן.

קושי: קל עד בינוני. הירידה והעליה מהישוב והכפר היא תלולה ודורשת קצת מאמץ.

סימון דרך: צבע מסלול לבן-ירוק-לבן בנחל גוש חלב. מסלול 4x4 לא מסומן לכיוון כרם בן זמרה.

מסלול מג'יש לכרם בן זמרה: נקודת התחלה בכנסיית מאר מארון בג'יש, הליכה דרך בית הכנסת העתיק, עין עלווה והגעה לכרם בן זמרה

עין עלווה והכלבה שלנו בילי

קצת על הכפר ג'יש (גוש חלב)

הכפר ג'יש מאוד מיוחד בעיני. כשמהלכים בו, קשה להגיד שמרגישים ממש בארץ - התחושה היא דווקא יותר של חו"ל, ממש כאילו אתם בהרי הלבנון. אז בואו נתחיל עם קצת היסטוריה של המקום, על רגל אחת.

ג'יש, או גוש חלב בשמה העברי העתיק, יושבת על הרכס הצפוני של הר מירון ומשקיפה על כל הגליל העליון. מי שמטייל כאן רואה כפר הררי מוקף מטעים, חורשות ושקט מיוחד, אך מתחת לפני השטח מסתתר סיפור של שלושת אלפים שנה של התיישבות רציפה. כיום מונה האוכלוסייה קצת יותר משלושת אלפים תושבים, רובם נוצרים מרונים ויוונים-קתולים, עם מיעוט מוסלמי קטן. מדובר באחד הכפרים הבודדים בארץ שבהם הרוב הוא נוצרי-מרוני, מה שמקנה לו אופי ייחודי שמרגישים בכנסיות, במסגדים, בחגים המקומיים, ואפילו בשפה הארמית שמנסים לשמר בבתי הספר.

מה שמיוחד בג'יש הוא שהיום הוא כפר ערבי-נוצרי, אבל בעבר הרחוק היה יישוב יהודי חשוב מאוד, ששמו בתקופת בית שני היה גוש חלב. לפי יוסף בן מתתיהו, זו הייתה עיר יהודית שהחזיקה מעמד כמעט עד סוף המרד הגדול. בשטח הכפר התגלו שני בתי כנסת עתיקים, מערות קבורה ושרידים מהתקופה הרומית והביזנטית. לפי המסורת, נקברו כאן שמאי ואבטליון, ואפילו יואל הנביא, מה שהפך את המקום למוקד עלייה לרגל במשך מאות שנים. לאורך ימי הביניים התקיימה כאן קהילה יהודית, ובהמשך התיישבו בכפר קבוצות נוספות – מוסלמים, נוצרים ואפילו דרוזים לתקופה קצרה. המרונים הגיעו בסוף המאה ה-18 ומאז הפכו לרוב, ואחרי 1948 המפה הדמוגרפית השתנתה שוב עד שהתהוותה להרכב הנוכחי שמוכר היום.

היום ג'יש מציגה שילוב נדיר של היסטוריה יהודית עמוקה, תרבות נוצרית מרונית חיה, מיעוט מוסלמי, ותפאורה גלילית קסומה שעוטפת את הכל. בחודש דצמבר הכפר מקבל מראה חגיגי במיוחד: הרחובות מתקשטים, אורות זוהרים מאירים את הכיכר המרכזית, ועץ חג מולד ענק עומד במרכזו, מה שיוצר חוויה ייחודית כמו באירופה.

עץ חג המולד בהכנות לכריסמס בכנסיית מאר מארון בג'יש

מה אוכלים פה?

האוכל בכפר פשוט, אותנטי וטעים מאוד, עם שילוב ישראלי-לבנוני שמרגיש גלילי במיוחד. במסעדות המקומיות, כמו מסעדת מסעדת אל-ליאלי שבמרכז הכפר, תוכלו ליהנות מחומוס משאוושה עשיר, סלט טבולה רענן, כיסוני פאטייר במילוי עלי גרגיר הנחלים, אולי הצמח הבריא ביותר בעולם, ומגוון תבשילים בסגנון המטבח הערבי-לבנוני. המטבח מבוסס על חומרי גלם טריים מהגליל, שמן זית מקומי ותיבול עדין, והמתכונים עוברים במשפחות מדור לדור. אחד הכוכבים המקומיים הוא כאמור עלי גרגיר הנחלים, שממלאים איתם כיסונים או מבשלים איתם תבשילים קלים, משהו שבאמת לא תראו בכל מקום. וכמובן, כמו בכל מטבח לבנוני אמיתי, מקנחים בכנאפה חמה וקפה שחור חזק. ג'יש מציעה חוויה קולינרית פשוטה אך מלאה אופי וטעם שמשמרת את המסורת הגלילית-לבנונית עד היום.

מסעדת אל-ליאלי שבמרכז הכפר ג'יש

מגוון מאכלים לבנוניים: סלט ירוק טאבולה, חומוס משאוושה, "פאטייר" - כיסונים במילוי גרגיר הנחלים

ולקינוח איך אפשר שלא? כנאפה וקפה שחור

בסיומו של יום טיול בג'יש, קשה שלא להתרשם מהשילוב המיוחד שהכפר מציע: טבע גלילי עוצר נשימה, היסטוריה יהודית עתיקה, תרבות מרונית ייחודית ואוכל אותנטי שמסביר למה המטבח המקומי כה טעים. אז בין אם תטיילו בשבילי נחל גוש חלב, תבקרו בעין הכחולה, תתפעלו משרידי בית הכנסת העתיק או פשוט תתרווחו בכיכר המרכזית עם כוס קפה וכנאפה, ג'יש נותנת חוויה של חוץ לארץ במרחק נסיעה קצר מהגליל. זה הזמן לחזור לטייל בצפון.