TOP 5 - חמשת המקומות הכי שווים לאכול בחיפה
- אורן בנדה הגלילי
- 15 באפר׳
- זמן קריאה 6 דקות
מהעיר התחתית למושבה הגרמנית (דרך ואדי ניסנאס)
לעיתים שוכחים שחיפה היא העיר השלישית בגודלה בארץ. נכון, ירושלים ותל אביב תופסות בדרך כלל את מרכז הבמה הקולינרית, אבל לאט לאט התחלתי לגלות עיר שיש בה פשוט מהכל: היסטוריה, תרבות, דתות, ובעיקר המון אוכל מגוון. זהו בעצם הייחוד של חיפה בעיניי - היכולת שלה להכיל פסיפס של קהילות שחיות יחד בשכנות טובה: יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, בהאים ואחמדים חולקים את אותו ההר, כל אחד עם המסורות והטעמים שלו. למרות המצב והמתיחות מסביב, בחיפה איכשהו זה פשוט עובד. לא מאמינים לי? בואו לעיר ותראו בעצמכם :)
אחרי לא מעט מחשבה (וניסיונות טעימה חוזרים ונשנים, כמובן), החלטתי להתמקד ב-TOP 5 שלי לקולינריה עממית בעיר. בסיורים שלי אני תמיד אוהב לשלב שלושה אזורים מרכזיים: העיר התחתית, ואדי ניסנאס והמושבה הגרמנית.
כאן, השילוב הזה נועד כדי לעזור לכם 'לנעוץ' את הנקודות החשובות על המפה ולהכיר את האזורים המרכזיים בעיר, אבל בעיקר גם כדי לעודד אתכם לצאת ולגלות עצמאית עוד מטעמים ובעלי עסקים מרתקים שנמצאים ממש מעבר לפינה. אז רגע לפני שיוצאים לדרך, הנה מפת המסלול שתעזור לכם להתמצא:
העיר התחתית
מה מיוחד? הזדמנות להסתובב ולהכיר את אזור העיר התחתית המתחדש והקולינריה המתפתחת שבו.
מה בגזרה? מגוון אתרים מעניינים בכיכר פריז מכנסיות מיוחדות ועד מקום נפילת הטיל האיראני.
מה טועמים? פלאפל כשר 100% חומוס.
פלאפל פריז בכיכר פריז
את פלאפל פריז הזה אני מכיר היטב מהסיורים שלי באזור. בדרך כלל, כשמגיעים לואדי ניסנאס המפורסם, השמות שעולים הם 'פלאפל הזקנים', 'מישל' או 'ג'ורג', אבל הפעם אני רוצה לתת את הבמה לפלאפל מקומי, יהודי וכשר.
את המקום מנהלים גיל ובנו באהבה ובהתמדה, גם אחרי שטיל איראני נפל ממש לא רחוק מהם בעיר התחתית.
העניין המרכזי פה הוא הדיוק: 100% חומוס, בלי משחקים ובלי עניינים. הכדורים צהובים-זהובים, ללא ירק (מה שגם מסייע בשמירה על הכשרות) והם תמיד טריים וקריספיים. עוד בונוס שמושך לכאן את המקומיים הוא הגזוז הנוסטלגי בטעמים של פעם. השילוב הזה, של פלאפל חם וגזוז קר, פשוט עושה את העבודה.
ואם אתם כבר כאן, שווה לשים לב לכמה אתרים מעניינים ממש בסביבה. מעבר לכביש נמצאת כנסיית הכרמליתים - מסדר דתי קתולי שהתיישב על ההר בעקבות האמונה באליהו הנביא. עוד כנסייה מרהיבה, במיוחד בתקופת הכריסמס, היא הכנסייה המרונית; המרונים הם קהילה נוצרית-קתולית שמקורה בלבנון ובסוריה, והם שומרים עד היום על זיקה לשפה הארמית-סורית העתיקה.
במרחק קצר משם תוכלו לראות את מסגד אל-ג'רינה, שהיה במשך שנים מרכז היישוב הערבי בעיר, ובו ניצב מגדל השעון המפורסם מהתקופה העות'מאנית. מאחוריו מזדקר המגדל הענק של קריית הממשלה (על שם יצחק רבין), או בשמו הרשמי 'מגדל המפרש'. החיפאים, אגב, מעדיפים לקרוא לו פשוט 'מגדל הטיל' בגלל צורתו המוארכת.
ואחרונה חביבה: מכיכר פריז תוכלו לעלות על הכרמלית - הרכבת התחתית שמחברת בין העיר התחתית למרכז הכרמל. מוכנים לזה? היא נחשבת לרכבת התחתית התלולה ביותר בעולם! ואוו!
שוק ואדי ניסאנס
מה מיוחד? אחד השווקים האותנטיים ביותר שאני מכיר בארץ עם מגוון מאכלים ערביים מקומיים.
מה בגזרה? פשוט להסתובב ברחבי השוק, לשוחח עם המקומיים ולנסות מאכלים חדשים וגם לקחת הביתה.
מה טועמים? קפה ערבי עם טעמי גן עדן | חומוס עם טוויסט של יוגורט וחמאה רותחת | הכנאפה הכי טובה בעיר.
שוק ואדי ניסנאס הוא ללא ספק השוק הכי אותנטי שאני מכיר בארץ, וזה נכון גם למרות כמות התיירים שפוקדת אותו. הקסם שלו טמון ביכולת שלו לשמור על עממיות: בעלי עסקים שקמים מוקדם בבוקר ופוגשים מצד אחד את המקומיים שעושים קניות יומיומיות, ומצד שני את המבקרים הרבים שבאים לגלות אוכל טעים במחירים נגישים.
השוק הוא ערבי ברובו ולכן רובו המוחלט אינו כשר, אבל מעניין לראות שחלק ניכר מהקונים בו הם יהודים. גם כאן נוצר מעין מיקרו-קוסמוס של יחסי שכנות שמצליח להתקיים איכשהו, על אף המצב המתוח בארץ. חשוב להגיד: השוק הזה מלא במנעמים ובבעלי עסקים חברותיים, וזה כמעט בלתי אפשרי לבחור מתוכו רק בודדים! ובכל זאת, קבלו שלושה מקומות בוואדי שפשוט אסור לכם לפספס:
קפה חיפה
את קפה חיפה ייסד מוסטפה, והחלטתי להתחיל איתו כי באמת שאין לו מתחרים בשוק. מוסטפא הוא איש עבודה אמיתי, שקם בכל בוקר לטחון קפה טרי ולמכור את המרכולת המיוחדת שלו: ממיני מתוקים כמו 'טעם גן עדן' (רולדת תמרים ואגוזים עם שקדים ופיסטוק) ועד לחלווה האיכותית שלו, שאינה מבוססת על סוכר אלא על תמצית בטטה ושומן שומשום. מוסטפא נולד בטירת כרמל ומתגורר כיום בעספיא, והוא תמיד ישמח לספר לכם על עצמו ועל המוצרים הייחודיים שלו - כלומר, אם תצליחו לתפוס אותו ברגע של נחת בין לקוח ללקוח :)
חומוס אלשאם
סטפן הוא שף צעיר, נמרץ ומסתבר שגם אמיץ מאוד. היכולת להקים עסק חדש בשכונה שבה דוכני האוכל העממי פועלים עשרות שנים עם לקוחות קבועים היא אתגר לא פשוט - בטח כשמציגים לקהל את הפַתֶה חומוס. בחומוס אלשאם מדובר במנת חומוס עם טוויסט שונה וחדשני, המוגשת בתוספת יוגורט עיזים וסמנֶה (חמאה מזוקקת) שיוצקים על המנה רק ברגע ההגשה. השילוב הזה בין הישן לחדש עובד מצוין, וקשה מאוד לתפוס כאן שולחן בשעות העומס - במיוחד כשהשף עצמו מקפיד לנסוך באופן אישי את החמאה המבעבעת על כל מנה ומנה שיוצאת מהמטבח.
כנאפה עבאס אוגלו
מבחינתי לפחות, אי אפשר לסיים סיור אוכל בלי לעצור לכנאפה בעבאס אוגלו. ועל אף שאני סבור שהכנאפיות הטובות בארץ נמצאות בנצרת, יש כאן בחיפה מתחרה רצינית מאוד: הכנאפה של עביר מחרום. עביר היא אישה עם לב ענק שמקבלת כל לקוח בחיוך רחב, והחנות שלה ושל בעלה חמודי מציעה הרבה יותר מכנאפה ובקלאווה. זו חנות שמייבאת את כל הממתקים האפשריים מהעולם הערבי, מטורקיה ועד ירדן, ומביאה אותם לוואדי. תמצאו שם הכל, מ'רחת לוקום' ועד ערמונים מסוכרים ומתוקים שאולי מעולם לא טעמתם או בכלל ידעתם על קיומם. וכמובן, גולת הכותרת היא הכנאפה שעביר מבשלת בעבודת יד במטבח הקטן שבחנות. התוצאה היא פשוט וואו.
ואם במתוקים עסקינן, קבלו קצת מידע על הפלא הזה שנקרא כנאפה. על פי מסורת עתיקה, ראשיתה של הכנאפה בחודש הרמדאן, אז נהגו הח'ליפים, יורשיו של הנביא מוחמד, לאכול את הממתק הזה כדי לשבור את הצום היומי. היום יש אמנם מגוון דרכים לשבור את הצום, אבל אין ספק שהרבה מאוד כנאפה נזללת בחודש הזה.
הכנאפה מורכבת משכבת אטריות קדאיף (אטריות דקיקות מקמח ומים שעוברות תהליך סינון ובישול קצר) או מבצק סולת, ומתחתיה שכבת גבינה מותכת. אצל עביר הכנאפה עשויה דווקא מגבינת כבשים או בקר, בניגוד לגבינת העיזים הנפוצה. לאחר הבישול ממתיקים את המנה בסירופ סוכר. הגבינה הנבלוסית היא גבינה לבנה חצי-רכה ומלוחה, ולכן משרים אותה במים כמה ימים עד שהמליחות נעלמת. לסיום, מפזרים מעל פיסטוק טחון, והצבע הכתום מגיע מתבלין הזעפרן. הגרסה הנפוצה ביותר באזורנו היא הכנאפה הנבלוסיה, שמקורה בעיר שכם (נבלוס).
המושבה הגרמנית
מה מיוחד? אווירה של חו"ל - רק בארץ! פשוט ללכת על השדרה המרכזית וליהנות מכל מה שהיא מציעה.
מה בגזרה? המושבה הגרמנית ממוקמת למרגלות הגנים הבהאיים ובה מגוון מסעדות ובתי קפה.
מה טועמים? סלט ערבי 'פטוש', חליטות תה מקומיות וקינוח 'לילות ביירות'.
מסעדת פטוש
את המקום הזה בשדרות בן גוריון אתם פשוט חייבים לבקר ולא רק בגלל האוכל, אלא בעיקר בגלל האווירה החו"לניקית שלו. בחיי, בפטוש לרגע אפשר להרגיש כאילו קפצנו לביירות, בימים שעוד היו כאן יחסי שכנות טובים כך אומרים. 'פטוש' הוא המוסד הקולינרי הוותיק ביותר בשדרה; הוא פועל כאן מאז 1997 בתוך מבנה אבן טמפלרי עתיק. התפריט מבוסס על מטבח ערבי ים-תיכוני, כשמנת הדגל היא כמובן סלט הפטוש המפורסם.
העיצוב שומר על קו ערבי מסורתי עם מספר חללי אירוח, אבל גולת הכותרת נמצאת בקומה התחתונה: מה שהיה בתקופה הטמפלרית אורוות סוסים, הפך לחלל ישיבה שבו אפשר להתרווח כמו שייח' עם תה חם בטעמים כמו 'חליטת ואדי ניסנאס' או 'חליטה סורית'. תוסיפו לזה את הקינוח המפורסם 'לילות ביירות', וקיבלתם קפיצה קטנה לחו"ל בלב חיפה. מחוץ למסעדה, על השדרה המרכזית, תמצאו עוד מגוון דוכני אוכל, וכמובן את הנוף המהפנט לגנים הבהאיים שנמצאים במרחק כמה דקות הליכה בלבד.
עד כאן הסקירה שלנו על חמשת המקומות הכי טעימים בחיפה. אמנם זו טעימה קטנה ממה שיש לעיר להציע, אבל היא נותנת לכם מסלול בסיסי ונקודות ציון מרכזיות בשלושת האזורים המרתקים בעיר. עכשיו יש לכם 'היילייטס' שאפשר לנעוץ בגוגל מפות וזה יעזור לכם להתחיל לסקור את המרחב, ללכת קצת לאיבוד בסימטאות, ולמצוא בעצמכם עוד המון אופציות לקולינריה מקומית ומיוחדת בחיפה. תבלו!
עד כאן עם ההמלצות הקולינריות לחיפה ועד הפעם הבאה,
אורן בנדה הגלילי - מורה דרך מוסמך בישראל 🌲
שאלות נפוצות:
האם זה כשר?
באופן כללי חיפה מאתגרת למי שמחפשים למצוא מקומות כשרים. בעיר התחתית יש יותר אופציות, בואדי ניסנאס אין בכלל מקומות כשרים ובמושבה הגרמנית יש ממש מסעדות בודדות.
מתי כדאי להגיע?
בחגים ובכריסמס זו העונה הכי טובה להגיע לבקר אבל גם הכי עמוסה! בשאר השנה העיר התחתית והמושבה הגרמנית פעילות מאוד במהלך היום ובערבים ובואדי ניסנאס יש להגיע רק במהלך היום. שימו לב שהשוק סגור בימי ראשון.
איפה חונים?
עדיף לחנות באזור תחנת רכבת מרכז השמונה בכחול לבן או בחניונים הפזורים ברחבי העיר התחתית. בואדי ניסנאס ובמושבה הגרמנית מאתגר למצוא חניה.
תגובות